בשמואל א' פרק יז פסוק מט כתוב: "וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפול על פניו ארצה" דוד המלך שהיה רועה צאן, נער אדמוני ולאין שיעור חלש פיזית מגולית ובוודאי פחות מיומן ממנו במלחמה ופחות מצויד ממנו בכלי מלחמה, הצליח היכן שכולם נכשלו או חששו אפילו להתעמת. דוד הפך את החולשה שלו ליתרון. דוד המלך הבין שאין לו שום סיכוי בקרב פנים אל פנים אל מול הענק. יש להניח שכרועה צאן שיושב שעות עם עדרו בשדה לא היה לו הרבה מה לעשות מלבד להתאמן להנאתו בירי אבנים באמצעות קלע. דוד, השתמש אם כך, ביתרון היחסי שלו ועשה את הבלתי יאמן – הפיל ארצה את הפלשתי המאיים.

כריסטי בראון היה צייר וסופר אירי שסבל משיתוק מוחין. בראון צייר את ציוריו באמצעות כף רגלו השמאלית וכך גם נקרא הספר שכתב והסרט שנוצר מתוך אותו ספר ממש. זוהי דוגמא לאדם שהשתמש במגבלה שלו והפך אותה ליתרון. הסרט בכיכובו של דניאל דיי לואיס הוא סרט נפלא משנת 1989. מי שטרם ראה כדאי שימהר לראות.

אלו הן רק שתי דוגמאות מני רבות לאנשים שהצליחו לקחת מגבלה או לקות שלהם ולהפכה למקפצה להצלחה.

לפעמים כשאנחנו עובדים עם מגבלה (של זמן, של כסף, של משאבים או של כל דבר אחר) זה מאלץ אותנו לחדד את היצירתיות שלנו כדי להעפיל על הצורך בכל אותם חוסרים. לכן, כשיש ברשותנו משאבים רבים, אנחנו לא פעם הופכים להיות אפאתיים וסומכים על המשאבים במקום על היצירתיות שלנו. החוסר הוא אבי כל ההמצאה, כדאי אם כך, להעמיס על עצמנו מגבלות כשאנו באים ליצור משהו – זה יכול רק לעזור.