צב חשש יונק קם – טיפ 6 – נ"ק = נואם קודם. זוהי אחת הטכניקות שאני באופן אישי מאד אוהב ונוהג להשתמש בה בכל אימת שניתן.

הכי פשוט להסביר את הטכניקה בדוגמא אחת או שתיים: פעם אחת יצא לי להגיש הרצאה אחרי מישהי שנושא ההרצאה שלה היה 'ספרים'. אני זוכר שקמתי אחריה והדבר הראשון שאמרתי היה: "אני שמח שניתנה לי הזכות לדבר אחרי X? מכיוון שאת הנושא שאני עומד לדבר עליו היום……. לא תמצאו בספרים" מובן גם שבאמצעות ההשהיה שעשיתי באמצע המשפט, יצרתי מתח וציפייה אצל קהל שומעיי.

דוגמא נוספת הייתה בכנס של מרצים בה כל אחד הציג את עצמו ואת פועלו. קודמי בסבב אמר בין השאר שהוא נוטה לרשום ולהעיר לעצמו הערות על כל אחד מהדוברים בחדר. אני, שדיברתי מיד אחריו, פתחתי את דבריי ואמרתי: "עכשיו כשכולנו יודעים ש X כותב הערות לדוברים, אני מקווה ש X לא יכתוב לי יותר מידי הערות". הקהל צחק, המתח הופג והתקשורת הייתה טובה.

עצם השימוש בנואם הקודם היוותה עבורי מעין מקפצה להתחיל ולדבר על הנושא עליו החלטתי לדבר.

הבעיה היחידה בטכניקה הזו היא, שאין אפשרות להכין אותה מראש. כאן צריכה לבוא לידי ביטוי יכולת האלתור שלך כדובר, ועל כך אני מבקש לומר שכדי לחדד את הטכניקה הזו, יהיה עליך קודם כל להקשיב, אבל ממש להקשיב לדובר שלפניך ולבדוק אם משהו שהוא אמר או דיבר עליו יכול לשמש גם אותך בפתיח לדבריך. בכלל להקשיב זה תמיד טוב.

אז הקשיבו לדבר הבא: בשבוע הבא הטיפ השביעי והאחרון בנושא פתיחות לנאומים/הרצאות. מה עומד מאחורי האותיות ק"מ (ו… לא ! זה לא קילומטר)

וכרגיל ניתן לקרוא את הפוסטים הקודמים ממש כאן

צב חשש יונק קם – טיפ 5 – י"ו = ישר ולעניין. האמת היא שאין הרבה מה לומר על הטכניקה הפשוטה הזאת. לעיתים הפשטות מנצחת. כדי לפתוח בנאום או הרצאה, לא תמיד צריך למצוא משהו מחוכם כמו חידה, בדיחה, ציטוט מתאים או שאלה. לפעמים עדיף להיות פשוט ולהציג את הנושא עליו אתה עומד לדבר בהרצאתך. משפט ממוקד ופשוט כמו: "היום אני עומד לדבר על….." יכול, בנסיבות המתאימות, להיות הנכון ביותר לפתיחה של הרצאה.  ואולי זה הזמן להציע טיפ נוסף וחשוב: כדאי להתאים את הדרך בה תבחר לפתוח את הרצאתך/נאומך על פי קהל היעד שלך ועל פי הנושא. לא תמיד הומור יהיה במקום ולא תמיד כדאי להתחכם או להמציא את עצמך מחדש. פשטות היא התחכום החדש!

בשבוע הבא נעמוד על משמעות האותיות נ"ק

לקריאת הטיפים הקודמים: לחץ כאן

צב חשש יונק קם – טיפ 4 – ש"ש = ? ש"ש היא אחת הטכניקות לפתיחה מוצלחת של נאום או הרצאה. מה, אם כך הם, לפי דעתך, ראשי התיבות ש"ש? ברור לגמרי שבמקרה הזה התשובה נמצאת בגוף השאלה. ש"ש = שאילת שאלות

לפתוח בשאלה אל הקהל היושב מולך בהרצאתך זו דרך לאתגר אותו, לפעמים לשעשע אותו (אם השאלה הומוריסטית) אבל בכל מקרה למשוך את תשומת לבו. מרבית האנשים (ואולי זו רק תכונה ישראלית) חושבים שהם יודעים הכל או לפחות מתמצאים בהכל. שאלה מאפשרת להם להוכיח את ידענותם והם ישמחו לשתף את כולם בכך. גם אם התשובה לשאלה היא לא פשוטה, הרי שכדאי לעודד את הקהל לנחש את התשובה לשאלה ובכך להמריץ יותר את ההשתתפות והמעורבות בנושא עליו אתה עומד לדבר בהרצאתך. על השאלה להיות כמובן קשורה ישירות לנושא ההרצאה. היא יכולה להיות רטורית, חשיבתית (חידה), מתחכמת או בלתי ניתנת לפתירה.

בשבוע הבא נעמוד על הטכניקה שמסתתרת מאחורי צמד האותיות י"ו. מנחשים מה זה?

צב חשש יונק קם – טיפ 3 – והפעם האות 'ח' – חוויה (אישית) –

בפעם הראשונה שעמדתי על במה מקצועית מול קהל רב זה היה בתחילת שנות השבעים כשהייתי ילד בן 8 או 9 . אני זוכר את זה היטב כאילו זה היה אתמול. זה היה בטקס סיום הקייטנה ואני ביצעתי, בין השאר, מערכון יחיד של הקומיקאי יעקב בודו. 'המסיבה' קראו למערכון אם אינני טועה. האירוע התקיים באמפיתיאטרון של גני התערוכה ועודני זוכר שמנחה הערב הזמין אותי לבמה ואמר: "קבלו את יעקב בודו" והקהל שציפה לראות את הקומיקאי האהוב, ראה לפתע ילד כבן 8 (שנראה בקושי בן 6) ניצב לפניו ומבצע את המערכון המוכר והאהוב. הקהל צחק, התלהב ומחא כפיים קצובות. לימים, ואני כבר בוגר בית הספר למשחק 'בית צבי', יצא לי לעשות תפקיד במסגרת הטלוויזיה החינוכית. היה זה דיאלוג מתוך הספר 'מכוות האור' מאת אהרון אפלפלד בתוכנית שנקראה 'לשון המראות'. הפרטנר שלי לדיאלוג היה לא אחר מאשר הקומיקאי… יעקב בודו. ישבתי לצדו של בודו הגדול, וביצענו יחדיו חזרות לדיאלוג ואת הצילומים עצמם. בין לבין סיפרתי לו על כך שדרכי הבימתית החלה בזכותו והוא שמח מאד לשמוע על כך. הרגשתי כאילו מעגל נסגר.

חשבו לרגע למה גרם לכם הסיפור האישי שזה עתה סיפרתי. יתכן ומצא חן בעיניכם, יתכן ולא. כך או אחרת, נדמה לי שהוא קירב בינינו. כעת אתם יודעים עלי משהו אישי מעברי. משהו אמיתי המהווה זיכרון משמעותי עבורי.

פתיחה של נאום/הרצאה או סדנא באמצעות סיפור או חוויה אישית, עושה בדיוק את זה. ברגע שהצלחת ליצור הזדהות או סימפטיה וקירבה אצל הקהל, יש סיכוי טוב יותר שתזכה גם להקשבה פעילה יותר בהמשך הרצאתך. כמובן שאינני ממליץ על סיפור כך סתם, אלא על סיפור שמאיר את נושא ההרצאה שלך או כזה הקשור בדרך זו או אחרת אליה.

בשבוע הבא: ש"ש. מה אומרות האותיות הללו בהקשר פתיחה של הרצאה?

אבל עוד לפני כן הנה העדות המצולמת –  המפגש שלי עם בודו (1988):

צב חשש יונק קם – טיפ 2 – כפי שכבר אמרתי המשפט צב חשש יונק קם, הוא ראשי תיבות של טכניקות לפתיחת נאומים/הרצאות. בשבוע שעבר היינו באות 'צ' (ציטוט) והיום האות 'ב' = בדיחה.

מרצה אחד באוניברסיטה שלא אזכיר את שמה, אמר פעם לסטודנטים שלו: "רק מטומטמים בטוחים בעצמם". אחד הסטודנטים קם ושאל אותו : האם אתה בטוח אדוני ? אז המרצה ענה : במאה אחוז!

זוהי דוגמא לבדיחה (מוצלחת יותר או פחות תחליטו אתם) שמצאתי תוך כמה שניות ברשת ושחשבתי שמתאימה לפתיחה של טיפ שעניינו בדיחה כפתיחה לנאום/הרצאה/סדנא. חוש הומור זהו כלי עבודה חשוב מאד למרצה וכדאי שתשתמש בו, במהלך ההרצאות שלך, אבל גם אם לא ניחנת בחוש הומור מפותח, הרי שגם אתה יכול להתאמן על בדיחה אחת המתאימה לנושא ההרצאה שלך או לקהל המאזינים שלך כפתיחה להרצאתך.

בבית כלא אחד, האסירים נהגו למספר את הבדיחות שהם מכירים וכבר לא היו צריכים לספר אחד לשני בדיחות. די היה אם יגידו מספר וכולם צחקו, כי ידעו איזו בדיחה עומדת מאחורי המספר הזה. אסיר חדש שהגיע לכלא, שאל את אחד האסירים הוותיקים: "איך זה שכולם צוחקים רק כששומעים מספר"? והאסיר הוותיק הסביר לו את השיטה. למחרת ניסה האסיר החדש גם הוא להצחיק את חבריו האסירים וצעק באמצע חדר האוכל: "64" אבל איש מהאסירים לא צחק. שאל האסיר החדש והנבוך את חברו הוותיק: "מדוע לא צחקו מהבדיחה שלי"? ענה הוותיק: " בדיחות צריך לדעת לספר"

זכרו, אם כך, לא די לספר בדיחה. תמיד ה 'איך' חשוב יותר מה 'מה'

בשבוע הבא: מה עומד מאחורי האות 'ח'?

לטיפים הקודמים בבלוג לחץ כאן

צב חשש יונק קם – טיפ 1 – כאמור בשבוע שעבר הבטחתי לתת עצות לגבי טכניקות שמומלץ לפתוח בהן נאום או הרצאה. כפי שכבר אמרתי המשפט צב חשש יונק קם, הוא ראשי תיבות של טכניקות לפתיחת נאומים/הרצאות. והיום האות 'צ' = ציטוט. אחת הדרכים לפתוח בהרצאה/נאום/סדנא היא ציטוט.

מריאנו אידלמן, בחיקוי המבריק שלו ליאיר לפיד בתוכנית 'ארץ נהדרת', נוהג "להשחיל" ציטוטים בכל משפט שני שהוא אומר. כדרכה של קומדיה זוהי כמובן הגזמה. יאיר לפיד אכן משתמש בציטוטים לא פעם ברשימות שהוא כותב בעיתון וגם בהופעותיו הטלוויזיוניות. אם כי במינון אחר.

לפתוח הרצאה בציטוט אחד רלוונטי שיכול להאיר על דרך החיוב או השלילה את נושא ההרצאה/הנאום, זאת עשויה להיות  פתיחה שסוללת את הדרך להמשך מוצלח. ציטוט יכול להיות מתוך העיתון של אתמול, או מתוך מה שאביך נהג לומר לך עוד כשהיית ילד. ניתן כמובן למצוא ציטוטים באינטרנט ולא צריך להתבייש לגלוש, לחפש, למצוא ואף להשתמש בהם. בינינו… זה בדיוק מה שעושה יאיר לפיד. גם הוא לא מכיר בע"פ את כל מה שג'ון לנון אמר אי פעם במהלך חייו.

ובשבוע הבא: האות 'ב'

טכניקות לפתיחת נאום/הרצאה/שיעור/סדנא – נתבקשת להרצות? לנאום? אתה יודע בדיוק מה עליך לומר אבל אתה מחפש דרך מיוחדת בה תוכל לפתוח את ההרצאה? פתיחה של הרצאה יכולה להוות סמן להצלחת ההרצאה. פתיחה טובה עשויה להוביל לקשב טוב אצל קהל השומעים וקשב כזה עשוי להוביל להצלחת ההרצאה ולהעברת המסר אותו רצית להעביר.

ישנן דרכים רבות לפתוח בהרצאה. ב- 7 השבועות הקרובים,  אשלח לך בכל יום א' בבוקר,  דרך אחת בה כדאי להשתמש בפתיחה של הרצאה. אלו אינן כמובן 7 הדרכים היחידות וישנן דרכים נוספות אותן תוכל לפתח בעצמך.

בינתיים… עד השבוע הבא בו אשלח את הטיפ הראשון בנושא, אציין רק שיש גם שיטה לזכור את הטכניקות הללו. אני קורא לשיטה: "צב חשש יונק קם". אלו הן בעצם ראשי תיבות של טכניקות פתיחה להרצאות / נאומים. מה מסמלת ה "צ"?. מה מסמלת ה- "ב"?  על כך בפוסטים הבאים.