טיפ 7 למרצים – ג'סטות

ג'סטה או מחווה בעברית, פירושה תנועת יד או ראש שבאה במקום טקסט או בנוסף לטקסט כדי להעצים את הדברים הנאמרים. לפני שנתחיל: כדאי לזכור שלעמים שונים ולתרבויות שונות יש מחוות שונות שמתאימות רק להם ולא כל מה שמתאים לישראלי יתאים גם ליפני למשל.

יש טענה שאומרת שהיהודים מדברים עם הידיים: מספרים על יהודי אחד שהולך ברחוב עם 2 אבטיחים כבדים המוחזקים האחד בזרועו הימנית ותחת בית השחי הימני והאחר בזרועו השמאלית ותחת בית השחי השמאלי. ניגש אליו גוי ושואל אותו מה השעה. מבקש ממנו היהודי להחזיק לרגע באבטיחים שלו ומעביר אליו את האבטיח הראשון ואחר כך מעביר אליו גם את האבטיח השני. ואז… ורק אז… מחווה עם זרועותיו תנועה שמשמעותה חוסר ידיעה באמצעות הרמת כתפיו לעבר האוזניים וחשיפת כפות הידיים לצדדים ואומר: "לא יודע".

זוהי כמובן דוגמא לשימוש מופרז במחווה (ג'סטה) ולא כדאי לעשות במחוות שימוש מופרז כמו שלא כדאי לעשות שימוש מופרז בשום כלי אפקטיבי שהוא. אבל כדאי גם כדאי להשתמש לעיתים במחוות ידיים שמשרות על הצופה תחושות, אותן הדובר רוצה להעביר אליו. אגרוף למשל נותן תחושה שהדובר הוא בעל עוצמה. יד על החזה נותנת תחושה שהדובר אומר את האמת וכך גם ידיים חשופות ופתוחות כלפי הקהל. (ידיים אל הלב פירושו = פי ולבי שווים, ידיים פתוחות לרווחה פירושן = אין בידיי כלי נשק כלשהו הבא להזיק לך)

שימוש לא אמין ומאולץ בטכניקת הג'סטות עלול להזיק ולכן הטיפ המשמעותי ביותר שלי בעניין זה הוא: אם אתה מחובר לנושא עליו אתה מדבר והוא חשוב לך וחשוב לך לשכנע אחרים להאמין כמוך באותו נושא, הרי שיש להניח שהג'סטות שתשתמש בהן ישתלבו באופן טבעי בדבריך. אבל עד שזה יקרה לך באופן טבעי… תתאמן!

כתיבת תגובה