"תסתכל לי בעיניים" – זה משפט שאנחנו נוהגים לומר בד"כ לאנשים שאנו לא משוכנעים שהם דוברים אמת. כשאנשים משקרים או אומרים חצאי אמיתות הם נוהגים שלא להישיר מבטם לעבר האדם איתו הם משוחחים. כך גם באהבה… כשמאוהבים נוהגים להביט אל תוך עיניו של מושא האהבה כי האהבה כולה אמת. לבד מזאת, אנשים שלא מסתכלים לנו בעיניים משעממים אותנו אחרי כמה דקות ואנחנו מאבדים מולם קשב וריכוז. בהרצאה, כמו באהבה, אני ממליץ, אם כך, להביט אל עיניהם של האנשים. אבל גם בהקשר זה יש כמה כללים:

1. אל תביט כל הזמן אל אותם 2-3 אנשים שיש לך הרושם שהם מתעניינים בהרצאתך, אלא הקפד להעביר מבטך אל כמה שיותר אנשים בקהל ואם ניתן הקדש לכל אחד ואחד מהנוכחים כמה שניות של תשומת לב מידי פעם במהלך הרצאתך.
2. הקפד שלא לבהות ברצפה או בתקרה לפרקי זמן ארוכים מידי.
3. הקפד לא להסתכל אל תוך עיניו של אדם יותר מידי זמן כי זה עלול להביך אותו
4. ו… אל תשכח גם בהרצאה כמו באהבה – חיוך משתלב היטב עם המבט בעיניים.