כשהייתי בכיתה א' הייתה לנו מורה מחליפה בשם עליזה. בכל פעם שעליזה הגיע לכיתה במקום המחנכת הרגילה, שמחנו מאד כי ידענו שהנה אנו עומדים לשחק את משחק הציורים. במשחק הציורים הייתה המורה עליזה מציירת על הלוח (אז עוד השתמשו בגיר) צורה חלקית כלשהי, ועל אחד הילדים היה לגשת אל הלוח ולהמשיך את הצורה הזאת לכדי ציור שלם. כך הפך ילד אחד עיגול שציירה המורה עליזה, לכדי ראש של ליצן ואחר הפך את אותו עיגול לערימה של בלונים, וילד שלישי הפך את אותו עיגול לשמש. הצורה החלקית שצוירה על הלוח, שימשה כמעין גירוי אקראי, עבורנו הילדים, להמשיך לצייר ולייצר ציור שלם. אלמלא אותו גירוי אקראי לא בטוח שהיה עולה לנו בראש באותו הרגע, נושא לציור.
אם אבקש מכם לספר עכשיו סיפור בע"פ או בכתב. יש להניח שתעמדו משתהים ומרביתכם לא ידעו על מה לספר או כיצד להתחיל . אבל מה אם הייתי מבקש מכם לספר סיפור ומחייב אתכם להשתמש בסיפורכם במילים: בננה, ילד ודינוזאור. לכאורה שלוש מילים אקראיות לגמרי שבדיתי ממוחי הקודח (כמאמר השיר), אבל כעת לכל אחד מכם קל יותר להתחיל ולהמציא סיפור ששלוש המילים הנ"ל הם גיבוריו. המילים האקראיות הללו יצרו אצלכם, יש להניח, גירוי אסוציאטיבי למשהו שמפעיל את הדמיון. למה? כי ככה המוח שלנו עובד. וכמספר האנשים הקוראים כרגע את הפוסט הזה כך גם מספר הרעיונות לסיפורים שונים ומשונים המכילים את המילים הללו. המילים הללו מזכירות לכל אחד מאיתנו משהו אחר ומפעילות אצל כל אחד מאיתנו יצירתיות בכיוון אחר לגמרי.
לפעמים אנחנו מנסים למצוא פתרון לבעיה כלשהי ולא מצליחים. בדרך כלל אנו נוטים לחזור שוב ושוב על אותה דרך מחשבה שמביאה אותנו שוב ושוב לאותו מבוי סתום. מילה אקראית וסתמית ששלפנו מעמוד אקראי במילון, עשויה לזרוק את הדמיון שלנו רחוק מספיק כדי שנוכל לחשוב בדרך מקורית יותר ואחרת מזו שחשבנו עליה עד לאותו רגע. נסו את זה ותיווכחו שזה עובד.
ואם כבר אתגרתי אתכם אז למה לא את עצמי… הנה הסיפור שנוצר אצלי מתוך אסוציאציות למילים: ילד, בננה ודינוזאור: הכרתי פעם ילד שלא אהב לאכול בננות. מן המפורסמות הוא שבננה הוא פרי מלא בויטמינים וטוב ובריא מאד במיוחד עבור ילדים. גם אמו של הילד ידעה זאת וניסתה שוב ושוב "לדחוף" לבנה בננה אך ללא הועיל. יום אחד עלה רעיון במוחה של האם. נטלה האם בננה מאשכול הבננות ובעזרת סכין חדה גילפה לבנה דינוזאור מתוך אותה בננה. הילד שאהב מאד דינוזאורים, נטל את הבננה בידו, הביט בדינוזאור שיחק בו מעט ולבסוף נגס בבננה דמוית הדינוזאור, תוך שהוא קורא קריאות ניצחון לפיהן הוא מביס את הדינוזאור האכזרי.
גירוי אקראי… לא מה שחשבתם…:) ו… מעניין מה עלה בגורלה של המורה עליזה???
החל מהשבוע הבא סדרה חדשה של טיפים למרצים ולהרצאות